ובנימה אישית. צילומים ישנים הם לעתים קרובות הדבר היחיד ואולי האחרון שקיים כדי לשמור על הרגעים המיוחדים שהיו ונעלמו. כאשר אנחנו מביטים בתמונות הישנות ויקרות הערך, אנחנו נסחפים וחוזרים לעבר, לאותם רגעים שחווינו או שחוו קודמנו, כאילו היה זה רק אתמול. לעיתים, אנחנו "מכירים" את קרובינו רק מהתמונות ולעיתים רק בשחור לבן. המרה לצבע יכולה להמחיש לנו את הזכרון של יקירנו. 

מתוך הבלוג ורדים והדסים: 

"קרוב ל 40 שנה עמדה התמונה בגאווה, תלויה בחדר הוריי. כל ילדותי אהבתי להביט למעלה על הקיר ולראותה. כאשר הוריי עברו לבית חדש ופורקו הארגזים, התמונה היתה בידי, ורודה  מכל השנים שעברו. (יש משהו בזה שהתמונה הוורידה ולא הצהיבה...).  החלטתי שיש לחדש אותה ולהחזיר לה את הצבע האמיתי".